ביוגרפיה

אבא היה כבר בקבע, אבל במשך חצי שנה לא הייתה משכורת. כשהיה בשירות הסדיר קיבל כ-30 לירות תמיכת הורים, ובמשכורת הראשונה ביוני 1950, הורידו לו את כל הסכום. לקח כמעט שנה עד שהצבא התארגן לשלם שכר לחיילי הקבע. הם חיו על פרוטות. אימא הביאה את הבגדים האישיים שלה ומצעים, ואבא שלה קנה את הבד האנגלי…

כבר בקיבוץ התחיל לעשות אימונים בתור חבר הגנה, ועכשיו  בכפר סבא חיברו אותו שוב להגנה. למחרת כ"ט בנובמבר 47, סיפרו לו שאלימלך גויס לשמירה בהגנה, וביקשו שייקח פיקוד על הטרקטור ועל המשך העבודה. הוא המשיך גם בחריש שדות ברעננה, בכ"ס, באזור בית החולים בכ"ס, ברחוב אחוזה, בכפר הנוער הדתי. כל האזור הצפוני לרחוב אחוזה ברעננה…

אבא התחיל לקבל מכתבים מההורים, שהמצב הולך ונהייה יותר ויותר קשה. הוא גם שמע מהחברים שהגיעו שהמצב בטריפולי קשה.  יום אחד כשהחברים הגיעו לעבוד בפרדסים בכפר סבא, הגיע אחד הפרדסנים, אנטמן, וראה שאבא שלי מתמצא בארגון. הוא הזמין אותו והציע לו לעבוד אצלו. אבא ביקש חופשה מהקיבוץ, כדי לעבוד ולשלוח כסף להורים. הוא קיבל לירה…

חזרה להתיישבות הקיבוצית – שדה אליהו, עין הנציב, משהו אחר?לקראת החזרה לשדה אליהו, התחילה התארגנות להקים קיבוץ עבור המזרחיים. בסוף 45 הקבוצה שלהם הקימה מחנה עבודה בנתניה, בפרדסים בצד הצפוני של העיר בכיוון חבצלת. הם עבדו בפרדסים ובשדות. אבא היה העגלון, והיה מסיע אנשים וסחורות. התחנה הייתה ליד הקולנוע היחיד בנתניה,  והוא עשה הובלות בכל…

ב-1945, שנה אחרי שהגיעו לשדה אליהו, הציעו לו לצאת ללימודים בירושלים, בישיבת הרב קוק. ציידו אותו במיטת סוכנות, שמיכה, והבגדים שהביא אתו מטריפולי. הלבוש היה פשוט: חולצה ומכנסי חאקי, ונעליים גבוהות. לקיבוץ לא היו נעליים חצאיות, אבל לו היה זוג שהביא מטריפולי. בירושלים שכר דירה שבה גרו 6-8 בחורים מהקיבוץ הדתי. יבנה וטירת צבי היו…

"חיכינו שבועיים במחנה בבת גלים כדי שיבואו לקחת אותנו לקיבוץ. היינו חדורי אמונה במדינה היהודית שבדרך ומלאי התלהבות והתרגשות שהגענו לישראל. הכול נראה מבטיח, גם כשלא התנהל לפי התכנית. היינו בחורים צעירים וסקרניים והייתה לנו סבלנות" "מה עשיתם כל היום?" אני שואלת. "מה עשינו? לא זוכר משהו מיוחד. הסתובבנו. הכול היה חדש לנו ומעניין. חיפה…

הפרידה ממנו הייתה שמחה אך מהולה בעצב. כבן הבכור הוא היה עמוד התווך של המשפחה. הבנות היו צעירות מאוד. מרים הייתה בת 14, עמוס בן 12, ורחל בת 9. מרים הייתה חברה של אימא שלי והן היו מבקרות אחת את השנייה דרך גגות הבתים.  המשפחה נשארה לגור בבית בקורסו ויטוריו, הבית היה במצב טוב. ברזים…

אחרי המלחמה, ויגאנו הפסיק לעבוד בשביל הצבא. בית המלאכה עבר מחוץ לעיר, והוא ביקש מסבא שיעבור לשם כמנהל ראשי. סבא ודוד דוד לא רצו, כי העבודה הייתה מעטה, והעסק מאוד הצטמצם. לויגאנו נשארו בטריפולי 2 חנויות שלו ושל המשפחה. בחנות של גיסתו, מכרו תרופות שיובאו מאיטליה. אבא שלי היה מוכן לנסות כל תחום, והסתדר בחנות…

בשלב הזה, כשפולין נכבשה על ידי הגרמנים בספטמבר 1939, החלה המלחמה להתפשט ולקבל צביון של מלחמה עולמית. סבא רחמים עבד שעות רבות במפעל, וכמעט ולא ראה את הבית באור יום, חוץ מאשר בשבתות וחגים. סבתא הייתה מטופלת בילדים קטנים, ועסוקה בענייני הבית. כל שנתיים בממוצע, נולד עוד ילד,  וכשהפסיקה להניק אותו, נכנסה שוב להריון. התפקיד…

אחרי שנולד שלום (הבן השני שנפטר בינקותו), עברה המשפחה לבית גדול יותר שסבא שכר  מערבי, והשכיר חדרים למשפחות אחרות. הבית היה ליד ביה"ס היסודי. כל משפחה שכרה חדר אחד. בשלב מסוים כשהמשפחה גדלה, פינו את השוכרים, ולקחו את כל הבית.  אבא זוכר שב-1936 שוב עברו לבית אחר ברחוב שנקרא "ארבע ארסט" (4 עמודים). סבא רבא…

בגדול, למדו המון. בבוקר בבית הספר היסודי. היו מגיעים תלמידים מכל העיר. בתי ספר היו נפרדים על פי הדתות. יהודים, מוסלמים ונוצרים. מי שהיה מוכן ללמוד בשבת למד עם הנוצרים, כי זה נחשב בית ספר יותר טוב, אבל רוב היהודים שמרו שבת, ולמדו בבית הספר היהודי. אחר הצהריים למדו בתלמוד תורה, אצל הרב "חואצ'ו לוזון",…

ב"חוצלארץ", כך אבא מכנה את המקום ממנו בא מעבר לים, הילדים הקטנים היו משחקים עם האחיות רבקה ומרים. הן היו האחיות הגדולות ותפקידן היה לטפל בקטנים. הבנות עזרו לאימא בכל עבודות הבית. רבקה קיבלה מכות מאבא שלי, כי היא הייתה אמורה להגיש לו את האוכל, והייתה עושה את זה בחוסר חשק. הוא היה הכי מפונק…

אבא שלי נולד בטריפולי בלוב,  בב' כסלו תרפ"ה, (29 בנובמבר 1924), כבן בכור להוריו, רחמים וזולה. אימו, סבתא זולה, נולדה ב-1907 בטריפולי, ואביו, סבא רחמים, נולד ב-1900 בכפר זלוטן.  המשפחה של סבא רחמים ברחה מטריפולי לכפר, וכאשר היה בן 11, חזרו חסרי כל לטריפולי. המלחמה בלוב התחילה למעשה עם הכיבוש האיטלקי. היו בעיות עם השבטים…

1944- 1950 1944 יולי – עלייה לארץ דרך מצריים. שדה אליהו, היה בהכשרה של ההגנה. למדו להשתמש ברובים ושמרו בלילות. קיבל אות ההגנה ושתי נקודות לפנסיה. באחד הלילות הייתה תקרית- היה צריך לשירותים והלך מאחורי עץ, נפלו לו 5 כדורים מהחגורה (חגורת בד מיוחדת עם מלאי של כדורים. יצאו עם 50 כדורים) וזה היה אסון.…