אחרי שנולד שלום (הבן השני שנפטר בינקותו), עברה המשפחה לבית גדול יותר שסבא שכר מערבי, והשכיר חדרים למשפחות אחרות. הבית היה ליד ביה"ס היסודי. כל משפחה שכרה חדר אחד. בשלב מסוים כשהמשפחה גדלה, פינו את השוכרים, ולקחו את כל הבית. אבא זוכר שב-1936 שוב עברו לבית אחר ברחוב שנקרא "ארבע ארסט" (4 עמודים).
סבא רבא אליהו היה אלמן בשלב מוקדם מאוד של חייו. הוא קנה בית גדול ביחד עם בנו רחמים, ושיכן בו גם את בנו הצעיר דוד כדי שיטפל בו בזקנתו. לדוד דוד עוד לא היו ילדים כשנכנס לגור בבית הזה. ארבע הבנות של סבא רחמים וסבתא זולה נולדו בבית הזה, ובינהם אחיו ציון, שנולד בבית הזה בשנת 1942. מהבית הזה גם התחיל לעבוד אצל וויגאנו.
לסבא רבא אליהו הייתה נגריה קטנה ברבע היהודי, שנקרא גם הרובע הקטן "חארה זרירה". הוא היה נגר, ועשה כפכפים אורתופדיות מעץ ועור. הסוליה מעץ, הרצועות מעור. היה ביקוש לכפכפים האלו, והן היו נוחות מאוד.
כתיבת תגובה